בעבודתו, נעזר הצייר ב"ארבעת האוצרות": מכחול הבמבוק, מקל הדיו, פאלטה עליה מכין הצייר את הדיו, נייר הסיבים הלבן (הקרוי בטעות "נייר אורז"). הצייר הסיני תמיד יאמר כי רוב העבודה נעשית ע"י המכחול, הנייר והדיו ואילו חלקו מתמצה בהכרתם וביצירת הרמוניה ביניהם.

 

ציורי המזרח הנם ציורי דיו (על אינסוף גווניה), לעיתים בשילוב צבעי מים. נושאי ציורי המזרח מגוונים: ציורי דמויות, ציורי טבע, ציפורים, פרחים, עצים, חיות וכד'. הנושא הנעלה ביותר הנו ציורי הנוף. לכל אלה מתווסף גם הציור האינטואיטיבי - אבסטרקטי אשר שוכלל בעיקר ביפן.

 

הציור במזרח הוא ציור מדיטטיבי אשר יש בו מימד רוחני ומרגיע. מעשה היצירה עצמו מהווה אמצעי לפיתוח הרוח והנפש וביטוי לנפשו של האמן. שהרי במזרח מאמינים שחשובה הדרך מן התוצאה.

 

בימי עבר בסין, יכלת הקליגרפיה והציור (יחד עם יכלת נגינה ומשחק השח הסיני - ה"גו") היוו אמת מידה חשובה על פיה נמדד המלומד. אמנויות הקליגרפיה, השירה והציור נקראו "שלוש השלמויות".

 

הקליגרפיה והציור הינם משורשי תרבות ואמנות המזרח והם חלק בלתי נפרד מהעיצוב היפני והסיני ואסתטיקת המזרח. נעשה בהם שימוש רב ע"י מעצבים ומומחי הפנג שווי. עם השנים, העיסוק בקליגרפיה ובציור הסיני – יפני הופך יותר ויותר פופולרי במערב וההתעניינות בהם רבה